שאלות ותשובות בנושא לשון הרע

-מהי לשון הרע?

לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול- להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו למטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו. לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

-האם פרסומים העולים כדי לשון הרע יכולים להוות גם עבירה פלילית?

כן, סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע קובע כי: "המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני אדם או יותר, זולת הנפגע, דינו מאסר שנה אחת". להבדיל מתנאי החוק בנוגע לעוולה אזרחית (על הפרסום להיות מכוון לאדם אחד נוסף זולת הנפגע ללא צורך בקיומו של יסוד נפשי של כוונה). על מנת שפרסום העולה כדי לשון הרע יהווה עבירה פלילית, על הנפגע להראות כי המפרסם פרסם לשני בני אדם ויותר, ושהפרסום נעשה תוך התקיימות יסוד נפשי של כוונה לפגוע.

-האם פרסום מכפיש כנגד אדם בקבוצת הווטסאפ של הבניין יכול לעלות לכדי לשון הרע?

כן, בתי המשפט הכירו בפרסום בקבוצות ווטסאפ כפרסום כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע. לפיכך, ככל והפרסום הגיע לאדם נוסף זולת הנפגע (סעיף 2 (ב)(1) לחוק איסור לשון הרע), והפרסום עולה על תנאי סעיף 1 לחוק, אזי יחשב הפרסום כפרסום לשון הרע.

עם זאת, בכל מקרה בטרם הגשת תביעה, יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לדין לפסיקה ובהתחשב בהגנות אשר יכולות לקום למעוול.

-האם נפגע מלשון הרע חייב להוכיח "נזק" בכדי לקבל פיצויים?

לא, בהתאם לתיקון מס' 6 לחוק איסור לשון הרע, נפגע רשאי לתבוע במסלול ללא הוכחת נזק. אולם, במסלול זה קיימת תקרת פיצוי סטטוטורי בסכום שלא יעלה על 50,000 ₪. יוער כי במקרה שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע בפיצוי שלא יעלה על 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק. יש לציין כי סכום הפיצויים הסטטוטוריים יוצמד לרכיב המדד העדכני.

-האם קללות וגידופים מהווים לשון הרע?

הפסיקה הכירה בכך שככלל לא כל קללה או גידוף מקימים עילת תביעה של לשון הרע, במיוחד כשהדברים נאמרים ב"עידנא דריתחא". בהתאם למבחן ה"אדם הסביר", שימוש בביטויים אשר שגורים ברמת השיח היומיומי כנורמה חברתית, אף אם יש בהם כדי לפגוע באופן סובייקטיבי באדם אליו כוונו לא יתפסו באופן אובייקטיבי כביטויים המקימים עילה לתביעה בגין לשון הרע. עם זאת, אין המדובר בהכללה גורפת ויש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם למבחן "האדם הסביר" ובהתאם לפסיקה.

-מהי ההגדרה ל"פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע?

בהתאם לסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, פרסום לעניין לשון הרע-בין בעל פה, ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל ובכל אמצעי אחר. ובהתאם לסעיף 3 לחוק אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות או משתמעת מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות. כפי שאנו למדים אין המדובר ברשימה סגורה ופרסום יכול להיעשות כמעט בכל דרך, אך על מנת שפרסום יהווה פרסום לשון הרע עליו לעמוד בשאר תנאי החוק.

-מדוע חשוב להתייעץ עם עורך-דין במידה שנפגעת מפרסום פוגע או מכפיש?

לאור העובדה כי פרסומים מכפישים או פוגעים ככל שיהיו קשורים בקשר ישיר והדוק לתחושותיו הסובייקטיביות של הנפגע, יש להבין כי המבחנים לבחינת היותו של פרסום, פרסום לשון רע, הינם מבחנים אובייקטיבים. לפיכך, ישנה חשיבות בהתייעצות עם עורך דין הבקיא בתחום לשון הרע, אשר יבחן את המקרה מבעד למשקפיים משפטיים תוך בחינת פרמטרים רבים, כגון: נסיבות המקרה, תוכנו של הפרסום ובחינת היותו כעומד בתנאי הדין (חוק איסור לשון הרע, הפסיקה והספרות מקצועית), היקף חשיפתו של הפרסום והערכת הנזק ככל שנגרם, בחינת ההתמודדות אל מול ההגנות האפשריות בהתאם לדין ועוד.

-פרסמתי פרסום שהינו אמת, האם אני חשוף לתביעת לשון הרע?

הגנת "אמת בפרסום" מוגדרת בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, וקובעת כי במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי. לאור האמור, על מנת שמעוול ייהנה מהגנת אמת בפרסום, עליו להוכיח שני תנאים מצטברים. תנאי ראשון הינו שהפרסום היה אמת (הפסיקה הרחיבה זאת לכך שהמפרסם האמין באמיתות דבריו ובתום לב) ותנאי שני שהיה בפרסום עניין ציבורי, קרי שהייתה חשיבות ציבורית בפרסום אף אם יש בו פוטנציאל פגיעה.

-האם ניתן לתבוע אדם זר שכתב לי תגובה פוגענית בפייסבוק?

ככלל פרסום ברשת חברתית יכול לעלות כפרסום בהגדרתו בחוק איסור לשון הרע. עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו בטרם הגשת תביעה, ולבדוק מספר פרמטרים בנוגע לתוכן הפרסום, פוטנציאל החשיפה, לנסיבות שקדמו לאותו פרסום וכל זאת בכדי להעריך האם יש למקום להגשת תביעה.

-באיזו ערכאה תתנהל תביעת לשון הרע?

לרוב, בתביעות לשון הרע הסעד העיקרי הינו סעד כספי. ועל כן, הסמכות העניינית להגשת תביעה בגין לשון הרע, נקבעת בהתאם לשווי התביעה. חרף האמור, יש לבחון את טיב מערכת היחסים של בעלי הדין אשר יכולה להשליך על זהות הסמכות העניינית. לדוגמה, בתביעת לשון הרע בין כאשר בין בעלי דין קיימת מערכת יחסים של עובד ומעביד, התביעה תתנהל בבית דין לענייני עבודה. דוגמה נוספת היא תביעת לשון הרע בין בני משפחה תתנהל בבית משפט לענייני משפחה (זאת כמובן בהתאם להגדרת הקרבה המשפחתית המקימה סמכות לבית המשפט לענייני משפחה).

*המידע לעיל מהווה מידע ראשוני ו/או חלקי בלבד ואין הוא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.